זלמן שזר
|
|
 |
|
|
|
תולדות חיים
זלמן שזר (רובשוב) נולד בר"ח כסליו תר"ן, 6 באוקטובר 1889 בעיר מיר
שבפלך
מינסק, ברוסיה הלבנה. למד באקדמיה לחוכמת ישראל בפטרבורג ולימודי
היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטאות בשוויץ ובגרמניה.
זלמן שזר שהה בארץ בשנת 1911 ועבד כפועל חקלאי במרחביה ובכינרת. חזר
לרוסיה ועלה לארץ עם משפחתו. ב- 1924 היה ממנהיגי מפלגת אחדות העבודה
ומפא"י ופעיל בתנועה הציונית ובהסתדרות העובדים הכללית. הוא שימש כחבר
מערכת העיתון "דבר" מיום היווסדו ומשנת 1940 כעורכו הראשי. שזר חקר,
פרסם וערך בנושא השבתאות, החסידות וחקר המקרא וכן בתחומי
הפובליציסטיקה והספרות.
על שזר האיש ופועלו, ראה בספרו של אלכסנדר מנור זלמן שזר - ייחודו
ויצירתו,
הוצאת אל"ף, תשכ"א, 1961.
זלמן שזר היה חבר הכנסת הראשונה מטעם מפלגת פועלי ארץ-ישראל (מפא"י).
בט'
באדר תש"ט, 4.3.1949, כאשר כוננה הממשלה הראשונה והוקם משרד החינוך
והתרבות נתמנה שזר לתפקיד שר החינוך והתרבות הראשון של מדינת ישראל.
הוא שימש בתפקיד זה כל תקופת הממשלה הראשונה עד כ"א בחשוון תשי"א,
1.11.1950. לאחר פרישתו מתפקיד זה שימש כיושב ראש הנהלת הסוכנות
היהודית וראש המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה.
בכ"ז באייר תשכ"ג, 21.5.1963 נבחר זלמן שזר לנשיא השלישי של מדינת
ישראל.
שזר נפטר בירושלים בי"ט בתשרי תשל"ה, 5 באוקטובר 1974. להנצחת זכרו
וקידום תחומי פעולתו הוקם "מרכז זלמן שזר" בירושלים.
בתקופת כהונתו של זלמן שזר כשר החינוך והתרבות הוקמה המסגרת הארגונית
של משרד החינוך והתרבות: אוחדו המחלקות לשעבר של הוועד הלאומי והוקמו
האגף לחינוך והאגף לתרבות וכן יחידות תיפקודיות שונות; נחקק "חוק
לימוד
חובה, תש"ט - 1949" ובוצעה פעולה מקיפה לקליטת המוני התלמידים,
שהגיעו
לארץ בעליה הגדולה וכל זאת בתנאי מצוקה גדולים ביותר ומחסור במורים,
במבנים, בציוד ובתקציב.
דברים בנושאי חינוך משל זלמן שזר, שנאמרו בתקופת כהונתו כשר קובצו
לאחר
פטירתו בספר ממשמרת למשמרת - דברים בענייני חינוך בארץ ובגולה, בהוצאת
מרכז זלמן שזר, תשמ"ב.
בין הנושאים שעמדו במרכז התעניינותו ופעולתו כשר החינוך והתרבות ניתן
לציין את החינוך לחיי עצמאות, פרוגרמת החינוך בישראל, הזרמים
והסובלנות
בין הדעות השונות, לימוד חובה וחינם והמאמץ הנדרש להשגתו, מקומו של
המורה בחינוך בישראל, מבנה המשרד לחינוך ולתרבות ככלי להשגת התכניות
החינוכיות לוקטו על ידי ד"ר יוסף יונאי בחוברת זלמן שזר - דברים על
אזרחי
החינוך, בהוצאת הענף לתולדות החינוך והתרבות, חשוון התשנ"ב, נובמבר,
1991.
הגות חינוכית
זלמן שזר ייחס חשיבות מיוחדת לתפקידו של המורה, וראה בהעמדת מורים
ראויים לתלמידים את השאלה המרכזית העומדת בפני המדינה הצעירה. בתפיסת
עולמו המורה אינו רק מורה אלא תלמיד ותיק, שאינו פוסק ממשנתו והגה
רעיונות, שיאפשרו לו להיות כזה. אחת מהצעותיו בכנסת- בניסן תש"ט,
אפריל
1949 - היתה להנהיג שנת שבתון למורים. בשל נסיבות הזמן, היא לא הגיעה
לכלל מימושה בחייו.
"אני שואף להציע חוק "אם תיקח מורה עברי, שש שנים יעבוד ובשביעית
יצא
חופשי" - לתורה. אני מתאר לעצמי, שמורה זה ייהפך לסטודנט "תמידי".
סטודנט
זה ימשיך ללמוד במשך כל שש השנים. אין לי ספק ששנת "השביעית"
ברכתה
תהייה רבה מאשר בכל השנים הקודמות. וכעבור שבע שנים יעמוד לנו מחזור
של
מורים אשר יחזרו לבית הספר בכוחות מחודשים, ברעננות מחודשת. ברור שלשם
כך נהייה חייבים לייצור קרן מיוחדת. בקרן זו תתשתף הממשלה, הרשויות
המקומיות והמורה עצמו. נניח שבחוזה של המורים תהיה תוספת משכורת של
ותק. חלק מתוספת זו של הוותק ילך מראש לשנת לימוד זו, כי על-ידי זה
משביח
המורה את עצמו ומשפר את תורתו. דבר זה יהיה מסודר ומאורגן מראש ונגיע
למצב כזה, שמבלי שיבולע לבית הספר, יוכל בית הספר להשתפר ולהתפתח. כדי
להגיע לכך נציע לאוניברסיטה לעזור לנו. האוניברסיטה חדלה כבר מזמן
להיות
ספר תלוש מחיינו התרבותיים, ועליה להיכנס עתה לתוך רשת מפעלי החינוך
של
המדינה. תהייה גם עליה מרות המדינה, אבל מתוך שמירה על כל החופש
האקדמי המקודש בכל האומות הנאורות. היא תוכל לעמוד לשרות מיוחד של
האומה ותוכל להקים את "השנה למשתלמי שביעית". בתוך הקורס הזה של
משתלמי שביעית אפשר יהיה ללמד את המורה ולחדש את לימודיו בצורה
תמציתית, בלימודים כלליים ולימודי היהדות, ובשיטות ההוראה והחינוך.
כדי
להגשים דבר זה יהיה צורך בעבודה ארגונית, כספית ותחוקתית גדולה מאוד".
|
|