ערכו החינוכי של גן הילדים

ערב הקמת המדינה קבעה מחלקת החינוך של הוועד הלאומי כי ערכו העיקרי של גן
הילדים הוא תפקידו החינוכי. משום כך, גן ילדים של שלוש שנות לימוד הוא צורך
חיוני ליישוב העברי. ברם, אם התנאים אינם מאפשרים קיום גן של שלוש שנים,
הרי מכל מקום לא יוכל היישוב לוותר על גן-ילדים בן ‏2 שנות לימוד. ההוכחה
הברורה ביותר לנחיצותו של גן הילדים היא נכונותם של ההורים לקורבנות
חומריים למעלה מכוחותיהם לשם החזקתו במקומות, שהציבור אינו מסייע
בתקציב גני הילדים.

את מהותו של גן הילדים העברי ואת ערכו החינוכי הגדירה המחלקה כדלהלן: גני
הילדים אינם קשורים באופן ישר עם בתי הספר, אולם הגנים מכוונים את הילדים
לקראת חייהם ועבודתם בבית הספר, ובאופן כזה קיים בכל זאת בין הגן ובין בית
הספר קשר של קיימא. הגן מפתח את השכלתו של הילד, מעודד את רגשותיו,
מלמדו להסתכל בסביבתו, מכשיר אותו לקליטת רשמים, להבעתם במלים, בציור,
בעבודת יד. הוא מרגיל אותו לעבודה משותפת, לחיים בחברת ילדים ולעזרה
הדדית. קיצורו של דבר - הוא מכין את הילד לקראת המעבר מהבית לבית הספר.
ההבדל בהתפתחותו של ילד הבא לבית הספר מהגן לבין הילד שבא לבית הספר
ישר מהבית הוא גדול מאוד.

ההרכב ההטרוגני של היישוב לפי הלשון, התרבות ולפי דרכי החיים דורש במפגיע
כוח מאחד ומלכד, ולא רק מנקודת מבט לאומית, כי אם גם מבחינה
חברתית-מדינית, לבל תפרה ותפרוץ הלבנטיניות בארץ, המשחיתה כל חלקה טובה
בה. במובן זה משמש הגן גורם מצליח יותר מבית הספר. הילד הבא לבית הספר
ישר מבית הוריו זוכר עוד את שפת הבית ומדבר בה עם הוריו, דבר המפריע לו
בלימודיו בבית הספר, ואילו הילד הקטן המבקר בגן הילדים שוכח את שפת הבית
ומאלץ את ההורים לדבר אתו עברית. ילדי הגן הם מפיצי השפה היעילים ביותר
בארץ, הם גם עוזרים ליצירת נוסח חיים אחיד וקבוע.

נוסף על ערכו החינוכי, אין להקטין גם את ערכו של גן הילדים כמוסד סוציאלי,
בייחוד בארצנו, שהנשים ברובן עובדות הן וחדרו לכל מקצועות החיים. קיום הגן
הוא תנאי הכרחי לאפשרות האישה להשתתף בעבודת הבניין.

אצלנו אין החינוך מתחיל ב-א'

בקיץ תש"ט קיימה הכנסת הראשונה דיון בהצעת חוק לימוד חובה, תש"ט - ‏1949.
אחת השאלות שעמדה על סדר היום הייתה הכללתו של גן-הילדים במסגרת חוק
לימוד חובה ויכולת המדינה לשאת תקציבית החלטה כזו.

זלמן שזר, שר החינוך והתרבות, שהציג את הצעת החוק עמד על חשיבות הכללתו
של גן הילדים במסגרת החוק:

"הצעת החוק שהממשלה מוסרת עכשיו בעניין הנהגת חוק חינוך חובה חינם
לכל ילדי המדינה, ללא הבדל מין ודת, הוא החוק הראשון לחוקי המדינה
בענייני חינוך, הניסיון הראשון לפתור בכלי המדינה את שאלות ריכוזנו התרבותי,
לבנות בכלי המדינה את חיינו הרוחניים במולדתנו...

בנוהג שבעולם, כשמדברים על חוק חינוך חובה, ואין מדינה מתוקנת שלא
הגשימה זאת בצעדים שונים ובנוסחות שונות - מתכוונים ל‏7 - שנות לימוד. רוסיה
הסובייטית הנהיגה ‏7 שנות לימוד חובה. וכן גם צ'כוסלובקיה; סקנדינביה הגשימה
‏8 שנות לימוד, וגם ארצות הברית גורסת ‏8 שנות לימוד. וכל ארץ מגשימה לפי
דרכה, וגם קובעת את הגילים באופן שונה. אך בכולם מדובר על בית ספר יסודי
מכיתה א' עד ח' בערך, ארץ ארץ כצרכיה.

אך נתאר נא לעצמנו, אילו יכולנו לגשת בחדא מחתא, מזוינים בכוח החוק ואוצר
גדול של אפשרויות לבצע חוקים טובים כפי כל צרכנו - הרי היינו צריכים לדבר פה
לא רק על בית ספר יסודי בלבד. לא די לנו בזה, שנגשים את חוק החינוך לשמונה
שנות לימוד. חובתנו לדאוג ולחשוב היטב היטב מה לעשות לילדים הנמצאים בגיל
שלפני בית הספר, ולשנה שלאחרי בית הספר. אליבא דרצון - יש לנו צורך בחובת
חינוך של אחת עשרה שנה.

כי אצלנו אין החינוך מתחיל ב-א'. אצל כל אומות העולם בנוי החינוך על זה,
שהמורה מבין את שפת הילד והילד מבין את שפת המורה, ועד א' מקנה הבית לילד
את הידיעות ואת השפה. ואילו אצלנו, בתוך תחומי עלייה זו ובתוך המחנות, אין
הבית מקנה עדיין את השפה. המחנה, הספינות וכל גלגולי המחילות שהילד עבר
שם עד בואו הנה, אינם מגדלים לנו את התלמיד הרגיל. המחנה לא הכין אותו לכך,
שיוכל להיכנס לכיתה א' מצויד בכל התכונות הנפשיות ובכל הכלים הרוחניים כדי
שיבין את מה שילמד בתוך כיתה א'. ואם נחנך את הילד, הרי בזה נכין בשבילנו גם
את אמו, וכן נכבוש את כל הבית. ורק כך נבצע את המפעל ההיסטורי של התמזגות
האומה, של מיזוג השבטים, שילוב העליות והפיכת מחנות אומללים ופליטים לעם
יוצר תרבות.

לפיכך - אילו יכולנו, ואילו זכינו, והעיקר, אילו הייתה לנו היכולת הכספית
והארגונית לכך - היינו צריכים לדאוג לכך - שגם שנתיים של גן הילדים
ייכנסו לתוך מעגל תכניתנו ודאגתנו. אלא שהממשלה יודעת, שבשטח גני-הילדים
נצטרך ללכת עוד שנים רבות בדרך של תמיכות גדולות והענקות מרובות ביד רחבה,
מתוך הרגשתה וידיעתה את הדברים שדיברתי עליהם ושעדיין לא דיברתי עליהם,
אך לא בדרך של חובה והטלת עונשים. כי עדיין לא כל הארץ, על כל חלקיה,
כמהים כאחד לגן. בחלקים שבהם הכמיהה לגן גדולה, לא נחכה עד שתגדל בכל
מקום. ומתוך רצון עז לא לעשות שום הפלייה, מתוך פרינציפ של שוויון אזרחי בכל
תחומי חיינו, נעדיף לתמוך וליצור גנים קודם כל בשכונות העוני ובמחנות העולים,
במקום שההורים רוצים בגן, אך אין ידם משיגה להקימו. וחובה היא לדעת, שאילו
קיבלנו עלינו היום להכניס את הגנים לתוך מערכת חוק חינוך החובה, היינו עושים
חוק זה פלסתר, משום שאין לנו כוח כספי להגשימו וגם גננות אין לנו, לא בעברית
ובוודאי לא בערבית ועדיין אין לנו יכולת אובייקטיבית להפוך את החוק הנאה הזה
למציאות. והן רוצים אנו לקבל כאן חוקים, שמחר ייהפכו למציאות שנגשים אותם
בתוקף חיינו הארגוניים".

חוק לימוד חובה, תש"ט - ‏1949

... בהתייחס לגן הילדים
"חינוך בגן-ילדים" - פירושו חינוך הניתן בגן-ילדים לילדים בגיל ‏5. פירושים:
"חינוך יסודי" - פירושו לימוד הניתן בתשע שנות לימוד והמיועד בדרך כלל לילדים
בגילים מ‏5 עד ‏13 ועד בכלל, מהן שנת לימוד אחת של חינוך בגן ילדים ושמונה
שנות לימוד בכיתות מא' עד ח' ועד בכלל.
...

לימוד חובה לילדים ולנערים:

לימוד חובה יקיף כל ילד באחד הגילים מ‏5 עד ‏13 ועד בכלל, וכל נער אשר טרם השלים את החינוך היסודי.		א.
לימוד חובה במוסד חינוך מוכר לילדים יחול:		ב.
בשנת הלימודים תש"י - על כל ילד שבראשית אותה שנת לימודים היה באחד הגילים מ‏6 עד ‏11 ועד בכלל;	.1
בשנת הלימודים תשי"א - על כל ילד שבראשית אותה שנת לימודים היה באחד הגילים מ‏5 עד ‏12 ועד בכלל;	.2
משנת הלימודים תשי"ב ואילך - על כל ילד שבראשית שנת הלימודים הנידונה היה באחד הגילים מ‏5 עד ‏13 ועד בכלל;	.3

...

חובת לימוד סדיר:

הורים של ילד בגיל לימוד חובה, או של נער בגיל לימוד חובה אשר טרם השלים את
החינוך היסודי, חייבים, כל אחד מהם, לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן
סדיר במוסד חינוך מוכר.
...

זכות לימוד חינם

מראשית שנת הלימודים תש"י זכאי לחינוך יסודי חינם במוסד חינוך רשמי כל ילד
בגיל לימוד חובה, וכל נער בגיל לימוד חובה אשר לא השלים את החינוך היסודי.
...

השאלות היסודיות של גן הילדים

בימים כ"ח-כ"ט בחשוון תשי"ב, ‏28‎-27 בנובמבר ‏1951 נערך בירושלים סימפוזיון
לשאלת חינוך בהשתתפות אישי חינוך מישראל ומשלחת של מומחי-חינוך שבאה
מארצות הברית. במהלך הסימפוזיון התחלקו המשתתפים לוועדות משנה שדנו
במפורט בשאלות הנוגעות לכל ענף וענף בחינוך. כל ועדה אמורה הייתה ליישב
ארבע שאלות יסודיות בענף החינוך שבו היא דנה; והן:
א. מה הן המטרות של הענף החינוכי הנידון;
ב. מה הן בעיותיו;
ג. מה הן הדרכים לפתרון;
ד. ומה היא העזרה הנדרשת לשם כך;
אחת מוועדות המשנה דנה בשאלת גן הילדים. מסקנות הוועדה הזו, כפי שנקראו
בפומבי בישיבת הסיכום היו:

גן הילדים בישראל הוא המוסד שבו ניכרת באופן ברור שיטות החינוך המתקדם: בגישה לילד ובדרכים הדידקטיות. הוא מגשים באופן המוצלח ביותר את חזון קיבוץ הגלויות בהיותו מכשיר יעיל להחדרת הלשון העברית ותרבות ישראל לבתי ההורים. המוסד הזה ראוי לתמיכה מכסימלית לצרכיי הקמת בניינים ורכישת ריהוט וציוד חינוכי ומשקי, שהמחסור בהם מהווה מכשול רציני ליסודם והחזקתם של גני ילדים לילדי עולים.
הדרכים שצוינו על ידינו ליצירת יחסים בין גן הילדים ובית ההורים - ביקורי הגננות בבתי ההורים, ביקורי הורים בגן, שיתוף ההורים בפעולות למען הגן והזמנתם לחגיגות ומסיבות גן - יחזקו את הקשר הרגשי בין ההורים לבין הגן ויקרבו אותם למטרות החינוך שלנו.
לויכוח שנתעורר סביב המונח "גיל שלפני בית הספר" נתקבלה ההסברה, שגן הילדים הישראלי אינו מוסד חינוך לילדים רק בגיל ‏6 - 5 שנים כדוגמת הגנים בארצות הברית שבתוך בתי הספר שם. אמנם חוק לימוד החובה חל לפי שעה רק על הגיל הנ"ל, אבל תקוותנו היא שנצליח להרחיבן לגילים נמוכים יותר. כן לא נוכל להידמות בזה לעמים אחרים, שגן הילדים עדיין אינו כלול אצלם במסגרת של חוק לימוד החובה, הואיל ובארץ של עלייה וקיבוץ גלויות יש לגן משמעות אחרת והכרחית ראשונית. נעשים מאמצים לשמור על שלמותו של הגן, שלא יהפוך, בתוקף צמצומו של חוק לימוד חובה, לשנת גן אחת בלבד, למכינה לבני ‏5 על-ידי בית הספר היסודי, אלא שבני החמש יישארו בין כתלי הגן יחד עם שאר הגילים. למעשה מהווה גן הילדים הישראלי מוסד חינוך לילדים בגילאים ‏6 - 3 שנים ולעתים קרובות נקלטים במוסדות הנ"ל ילדים בגיל שנתיים, כגון בגן מעון של ארגוני נשים. מגמתנו בהכשרת הגננות היא להדריכן להבנת הילד ולחינוכו מגיל שנתיים ועד גיל בית הספר.
לבעיית המחסור בגננות ובעוזרות בקורסים מזורזים ואולפנים: אמצעי זה של שעת חירום אינו חדש גם בארצות הברית. בתקופה מסוימת נאלצו גם שם להשתמש באמצעי זה, אולם לגומרות הקורסים המקוצרים שם ניתנו תעודות זמניות, שצוינה בהן במפורש, החובה להמשיך בהשתלמות. הובעה הדעה שגם עלינו לדאוג לשמירת הרמה החינוכית על-ידי מפקחות גני הילדים, שנוסף על תפקידיהן האדמיניסטרטיביים בפיקוח ממלאות הן גם תפקידי הדרכה אינדיווידואליים על-ידי ביקורי הדרכה של כל גננת בעבודתה ועל-ידי שיעורי השתלמות אזוריים לציבור הגננות, לעתים קרובות וקבועות. בהערכה מיוחדת נתקבלה ההודעה על שיעורים אוניברסיטאיים, (קורס שנתי) להכשרת מנהלות, מדריכות ומפקחות לגילים שלפני בית-הספר, לקורס זה נתקבלו גננות בעלות תעודות בית מדרש לגננות מוכר ובעלות ניסיון בעבודה. כוחות עבודה אלה יישלחו לאחר גמר לימודיהן לנקודות שונות בארץ וישמשו מנוף להעלאת הרמה החינוכית של הגננות הצעירות.