אוח -אינטרנט ומידע חינוכי שאלות המבקשות תשובה

מראשית הדיונים על מבנה החינוך העל יסודי ותכניו עמדו שאלות רבות, המבקשות
תשובה, בפני ראשי מערכת החינוך הארץ ישראלית שלפני ואחרי הקמת המדינה,
בפני מנהלי בתי הספר, המורים, התלמידים, ציבור ההורים והפוליטיקאים וכן
בפני סתם אזרחים ואנשי המוסדות להשכלה גבוהה.
מהן שאלות העוסקות בתחום המדיניות הכוללת של החינוך והחברה ומהן שאלות
מעשיות, הקובעות את חיי היום יום בבית הספר ובבתי התלמידים, בין השאלות:

מהי משמעות המושגים: בגרות, בחינות בגרות, תעודת בגרות וכדומה? האם הם מצביעים על בשלות אישית וחברתית של התלמיד או שמשתמע מהם שהתלמיד סיים שתים עשרה שנות לימוד ועמד בסיומן בבחינות על חומר לימודי, לרוב עיוני?
מה תכליתו של בית הספר העל-יסודי בישראל? האם זוהי מסגרת העומדת בפני עצמה או שזהו מוסד על-יסודי, הנמצא ברצף לימודי-חינוכי, שראשיתו במוסדות הגיל הרך וסיומו בחינוך על-תיכוני. לחילופין, האם זהו מוסד, שערוך בעיקרו להכנת בוגריו ללימודים במוסדות גבוהים?
מהן מטרותיו העיקריות של החינוך העל יסודי: חינוך האדם או הקניית ידע? למי הוא מיועד: לכל אוכלוסיית התלמידים בגילאי בית הספר או לתלמידים מוכשרים, היכולים לעמוד בדרישותיו?
במה ייבחן בית הספר? בהצלחתו להכין את בוגריו לשילוב בחיי החברה, ביכולת וברצון לתרום לקהילה, לציבור ולמדינה (אינטגרציה חברתית, קידום חברתי וכו') או במספר מקבלי תעודות הבגרות?
מהם תכני הלימוד בבית הספר העל-יסודי? האם הם צריכים להעניק לתלמיד השכלה כללית, שאינה קשורה בהתמחות מסוימת או שעדיפה שיטת המגמות המפלגת את התלמידים לקבוצות לימוד על פי היכולת וההתעניינות (כגון המגמה ההומניסטית והמגמה הריאליסטית); באילו כיתות ראוי להתחיל בלימודי המגמה ומה מגוון ומספר מגמות הלימוד, שרצוי לקיים והאם יש ליצור דיפרנציאציה בהיקף הלימודים של המגמות ובדרישות הלימודיות שלהן;
האם קשור סיום התהליך הלימודי (בחינות הבגרות) בשאלת מבנה בית הספר העל-יסודי? האם ניתן או צריך לקיים בחינות בגרות לאחר תקופת לימודים של שלוש-ארבע שנים בחטיבה העליונה או שההכנה לבחינות אלה צריכה להימשך תקופה ארוכה יותר וצריכה להתבצע בתקופה של שש שנים?
מה גורלם של התלמידים הלומדים רק תקופה מסוימת בבית הספר העל-יסודי ואינם מסיימים את הכיתה השמינית? ומה על התלמידים הלומדים כל תקופת השנים ואינם מצליחים לעמוד בבחינות הבגרות?
האם בחינות הבגרות במתכונת הקיימת כמרכיב בסיום תהליך הלמידה הכרחיות או שניתן לבטל אותן ולהסתפק בדרכי הערכה אחרות? אילו דרכים אפשריות להחלפת מתכונת בחינות הבגרות? האם ביטול בחינות הבגרות יזיק לתלמידים או לקבוצות תלמידים מבחינה לימודית ואו חברתית וכיצד ניתן למנוע נזק כזה? אילו דרכים אפשריות להחלפת מתכונת בחינות הבגרות?
האם על התלמיד להיבחן בחינה פורמלית בכל החומר, המצוי בתכנית הלימודים של בית הספר ובכל המקצועות או די בציון המורה המלמד את המקצוע? באילו מן המקצועות יש לקיים בחינה פורמלית? האם מכסת הבחינות, תכנם והיקפם מוכתבים על-ידי הגורמים השלטוניים (בית הספר, משרד החינוך והתרבות, האוניברסיטאות) או שהתלמיד יכול לבחור את רמת הבחינה במקצועות; כמה בחינות כאלה יש לקיים ומי צריך לקיימם: בית הספר או גורם חיצוני, כגון משרד החינוך או גוף מקצועי אחר?
מי צריך לחבר את השאלון לבחינה - בית הספר או גוף חיצוני? האם הבחינה צריכה להיערך בעל-פה או בכתב, והאם צריכה להיות בכך אחידות בכל הבחינות;
בחינות הבגרות מהוות גורם של לחץ וחרדה על המורים ועל התלמידים. המורים מנסים "לדחוס" חומר ככל הניתן והתלמידים מנסים לשנן את החומר על מנת להצליח במבחן. מה הן הדרכים לבטל את תכונת "בית החרושת לבחינות" שדבק בבית הספר ומה הן הדרכים ליצור מוטיבציה ללימודים בלי להזדקק ל"שוט" הבחינות;
מה מבטא הציון הניתן לתלמיד בית הספר העל-יסודי במהלך לימודיו ובסיומם? האם זהו ביטוי לבגרות נפשית, בקיאות בחומר, הבנה, יכולת ניתוח, יכולת ביטוי, כושר חברתי, תרומה חברתית? האם צריך לקחת בחשבון את כישוריו של התלמיד, מאמציו והתעניינותו? האם זהו ביטוי להישגי התלמיד בשנה שנתיים האחרונות או שהוא מסכם את המאמץ וההישג של התלמיד בכל תקופת לימודיו בבית הספר העל יסודי;
הלימודים בבתי הספר העל יסודיים וסיומם, דהיינו בחינות הבגרות, "משועבדים" היום שלא כבימי מחלקת החינוך, לדרישות המוסדות להשכלה גבוהה. היש להמשיך בסידור זה או שיש לנתק את הקשר הזה ולאפשר לבתי הספר לקיים מערכות לימוד וחינוך על פי תפיסת עולמם החינוכי; היש הכרח חינוכי או ציבורי לקשור את בחינות הבגרות לדרישות האוניברסיטאות (חומר הלימודים הנלמד, סוגי המקצועות שיש להיבחן בהם ורמתן). לחילופין האם ניתן להגיע להסדרים אחרים, שיאפשרו לבתי הספר לקיים תהליכי למידה-חינוך בלי מורא הבחינות שבסופם. אם כן - מהי האלטרנטיבה שתאפשר לתלמידים להמשיך את לימודיהם הגבוהים מבלי שיידרשו לעבור מבחני כניסה מקיפים, ובמיוחד לאחר שנות השירות צבאי;