מפעל הקייטנות
קייטנות לילדים שבהם בילו תלמידים את זמנם בימות הפגרה היו קיימות
במקומות שונים בעולם וגם בארץ-ישראל. רוב רובן נערכו על-ידי ההורים או
על-ידי גופים פרטיים וכל אחד מאלה קבע את אופייה ותוכנה של הקייטנה.
מפעל
קייטנות מאורגן בארץ-ישראל, בהיקף ארצי, הוקם על-ידי לשכת הנוער של
הוועד
הלאומי בשנת תרצ"ה (1935), כאחת הפעולות הראשונות של לשכת הנוער
שהוקמה
אותה שנה. הוא בא לסייע להורים שנבצר מהם, בשל סיבות כלכליות, להעניק
לילדיהם נופש, שיש בו משום התרעננות והתחדשות וגם להקל עליהם את
המעמסה
של טיפול בילדיהם הנמצאים בבית. מאידך גיסא, הוא בא לסייע בשיפור
בריאותם
של הילדים ולחידוש כוחותיהם לאחר שנת לימודים מייגעת. בשנתו הראשונה
הקיף
המפעל מאות אחדות של ילדים, אך הוא גדל והלך משנה לשנה והקיף במשך
השנים אלפי ילדים.
בתחילה התרכזה עבודת לשכת הנוער בפיקוח הפדגוגי על הקייטנות, בעיבוד
התכניות החינוכיות ובהכשרת המדריכים. הטיפול המעשי היה מסור בידי
הרשויות
המקומיות והמוסדות הסוציאליים שלהן. במשך הזמן נעשתה הקייטנה למפעל
חינוכי עממי והיה פתוח לכלל האוכלוסייה ולא רק למקרים סוציאליים. מסיבה
זו
נתבעה מחלקת הנוער לטפל גם בהיבטים המינהליים של הקייטנה, שכן הגיעה
למסקנה כי דרכי הארגון מטביעות חותמן גם על מהותו ותוכנו של המפעל.
תחילה התקיימה הקייטנה בחצר בית הספר או בסביבתו. במשך הזמן גברה
המגמה של הוצאת הפנימייה למרחבי הטבע, לחורשות, לשפת הים וכדומה. גם
בתכנית העבודה חלו שינויים ונקבעו דרכי עבודה מבוססים על "חברת
הילדים"
הקובעת לעצמה את העיסוקים בהם תעסוק. כן הוכנו תכניות בשיטת "הנושאים"
המאפשרים עיסוקים בדרך משעשת אך גם תרבותית. נושאים כאלה היו, לדוגמה:
"יום הפרח", "יום החברים" או תוכן של ספר מופת כמו "מסביב לעולם ב- 80
יום"
של ז'ול ורן או "מיקי מהו" של שלונסקי.
מפעל חינוכי לילדי בתי הספר
בסוף שנת הלימודים תש"י קיים אגף החינוך של משרד החינוך והתרבות
בירורים
עם גורמים ציבוריים שונים הנוגעים בדבר ובסופם הכיר במפעל הקייטנות
כמפעל
חינוכי הבא להשלים את עבודת בית הספר בפגרת הקיץ ובהמשך למפעל ההזנה
בבית הספר, הבא להבטיח לילדים הבראה ונופש. האגף גם הגדיר את מהות
המפעל שלפיו הקייטנה פתוחה בפני כל ילדי בית הספר, וכדוגמת בית הספר
היא
צריכה להקיף ילדים מכל שכבות הציבור, כזקוקים וכבלתי זקוקים. פעולת
המיזוג
בין חוגי הציבור השונים הנעשית בבית הספר תושלם, איפוא, בימי החופש
על-ידי
בילוי משותף של התלמידים במחנה נופש אחד. מנהלי בתי הספר התבקשו,
איפוא,
לראות את עבודת ההכנה והארגון של הקייטנה כחלק בלתי נפרד מעבודת
החינוך
בבית הספר, מאחר ובילוי מתאים לילדים בתקופת הפגרה היא מעניינו של כל
מנהל וכל מורה. הם נקראו לנהל פעולת הסברה בין התלמידים והוריהם על
הקייטנה כמוסדות נופש עממיים, המיועדים לכל התלמידים והמשמשים מקום
בילוי מתאים בימי החופש. על מנת לקבוע את אופיו החינוכי והציבורי של
המפעל
הזה., נקבע כי הרשמת התלמידים לקייטנה תיעשה בתוך כותלי בית הספר - על
ידי
מזכיר בית הספר, פקיד מיוחד שיתמנה לכך על-ידי הרשות המקומית או מנהל
בית
הספר. משום כך הומלץ גם כי רצוי ככל האפשר לשתף את מורי בית הספר
בנטילת
חלק פעיל בהנהלת המחנות והקייטנות.
לניהול מפעל הקייטנות הוקמו ועדה ארצית וועדות מקומיות. נקבע כי מפעל
הקייטנות יתנהל על-ידי ועדה ארצית, בין משרדית, לענייני קייטנות,
מורכבת
מבאי כוח משרד החינוך והתרבות ומבאי כוח משרד הסעד ובהשתתפות באי כוח
קרן המסעדות של "הדסה". תפקידה הוא: לטפל בצד הארגוני והמשקי של מפעל
הקייטנות. הצד החינוכי נמסר כולו לידי לשכת הנוער של אגף החינוך.
כיו"ר
הוועדה הארצית נתמנה יוסף מיוחס, מנהל לשכת הנוער. נוסף על כך הוקמו
ברשויות המקומיות ועדות מקומיות לענייני הקייטנות שבהם יוצגו כל
הגורמים
המעוניינים במפעל: באי כוח הרשות המקומית, מנהלי בתי הספר, הוועדה
המקומית להזנת הילד, באי כוח לשכת הבריאות (רופא ואחות), ארגוני נשים
וועדי
ההורים. באי כוח הוועדה הארצית השתתפו בישיבות הוועדות המקומיות בתוקף
תפקידם. הוועדה המקומית קובעת, תוך התייעצות עם ועדת הקייטנות
הבינמשרדית, את גובה התשלום לקייטנה שיחול על כל ההורים המעוניינים
לרשום
את ילדיהם. אחות בית הספר והעובדת הסוציאלית תדאגנה להכניס לרשימה
מספר מירבי של ילדים שאין ידי הוריהם משגת לשלם את הסכום המלא, בהתאם
לאפשרויות התקציביות שברשות ועדת הקייטנות המקומית.
מדריכי עזר
המחסור בעובדי הוראה לסוגיהם, שהעיק על מערכת החינוך בתש"י הקשה גם
על
ההכנות לפתיחת הקייטנות ועל תפקודן הסדיר בקיץ תש"י. אי לכך, פנה מנהל
אגף
החינוך של משרד החינוך והתרבות אל "מנהלי בתי הספר התיכוניים במדינת
ישראל" וביקשם לסייע בגיוס תלמידים לתפקיד של מדריכי-עזר בקייטנות.
בחוזרו הסביר: "הניסיון משנים קודמות הוכיח, שתלמידים נבחרים מהמחלקות
השביעית, ובמקרים מסוימים אף מהשישיות, יכולים לשמש בתפקיד של מדריכי
עזר. במיוחד באים בחשבון תלמידים שממלאים תפקידים בארגוני הנוער,
בחוגי
תלמידים ובשירותי עזר אחרים של בית הספר... ההדרכה בקייטנות מאפשרת
לתלמידים מבתי ספר תיכוניים להתנסות בעבודת חינוך ויש אשר אלה הנמשכים
לעבודה זו נרשמים בבוא הזמן להמשך השתלמותם בבתי המדרש למורים
ומכשירים עצמם להוראה. אף מבחינה זו נודעת חשיבות להפניית מספר מתאים
של תלמידים נבחרים לעבודת הדרכה בקייטנות". ואכן, התלמידים שגוייסו
שימשו
כמדריכי עזר בקייטנות שפעלו אותה שנה מיום כ' בתמוז ועד יום כ"ב באב.
עבור
עבודתם זו הם קיבלו שכר.
