מה הם התכנים הנכללים במושג לימודי "ציונות" ומה בין לימודים אלה
לבין לימודי מקצועות אחרים כגון ספרות, לשון, תנ"ך ואזרחות? האם הם
כוללים גם "יהדות" ותודעה יהודית;

האם ה"ציונות" הוא "מקצוע" כשאר המקצועות הנלמדים בבית הספר,
שיש לשלבו בתוך מערכת השיעורים או שתכניו שלובים כחלק מלווה של
מקצועות הקרובים האחרים? ממתי יש להתחיל לעסוק בתכנים אלו: בגן
הילדים, בבית הספר היסודי או בכיתות הגבוהות של בית הספר העל
יסודי; האם הם מהווים חומר לימודי גם במוסדות ההכשרה להוראה ומה
משמעותם במוסדות אחרים כגון: מכללות ואוניברסיטאות;

מי הוא הסוכן ללימודי הציונות: הבית או בית הספר או סוכנויות
חיצוניות, המשמשות מעין "ספקי שירותים", ומכאן: האם זהו תפקידו של
המורה, המחנך, או המדריך, או "מומחה" מבחוץ";

האם תוכניות הלימודים והתכניות החינוכיות צריכות להתפרס על פני כל
שנות הלימוד של התלמיד במוסדות החינוך או להתמקד סביב ימים
מיוחדים וארועים כגון: עשור למדינה, שמונים להתיישבות, מאה שנים
לקונגרס הציוני או לימוד "שואה וגבורה" - בין פסח ליום ירושלים;

האם על השלטונות המרכזיים לדאוג להכנת התכניות הלימודיות
והחינוכיות בנושא הציונות או שיש להשאירן ליוזמה ולאחריות של המורים
ובית הספר, ובאילו אמצעים יש לנקוט ביחס למורים ולמוסדות שאינם
מטפלים כראוי בנושא;

האם לימודי הציונות הם בגדר לימודים אינפורמטיביים, שניתן לעמוד
על הקנייתם באמצעות כלי המדידה המקובלים בלימודי המקצועות
האחרים כגון בחינות, או שמטרתם להקנות אוריינטציה ציונית, שמדידתה
קשה אך היא באה לביטוי במילוי חובות ציוניות, כגון: חיים בארץ-ישראל;

היש להתייחס לציונות כאחד הערכים האחרים שבית הספר אמור
להקנותם (כגון: מילוי חובות, נאמנות, כיבוד חוק, צדק) ואם כן - באילו
מתודות יש לנקוט על מנת לעשות זאת; האם ציונות היא בגדר חינוך
פוליטי המוכנס לבית הספר, ואם כן - כיצד יתייחס המורה וכיצד יתייחסו
התלמידים לעמדות פוליטיות שונות, העומדות לעתים, בסתירה אחת
לרעותה?

האם לאחר הקמת המדינה יש צורך בחינוך ציוני לילדים החיים בישראל;
ואם כן - מה היחס בין תכנים הנוגעים לציונות לבין אלה הנוגעים למדינה;
האם הכרת המעשה חברתי, תרבותי, פוליטי, בישראל הוא מרכיב בידיעה
ובתודעה הציונית; והאם העיסוק בחינוך ציוני במדינת ישראל כולל גם
הכרת העולם היהודי בגולה ואת מערכת היחסים שבין מדינת ישראל לבין
יהודי הגולה, מה משמעות "הנאמנות הכפולה, של יהדות הגולה;

ממתי ועד מתי "מונים" את הציונות: החל באבות האומה (אברהם),
בעליות בודדים במרוצת הדורות, בראשוני ההוגים הציוניים במאה ה- ‏19,
בקונגרס הראשון; בכמיהה לציון ובתפילה אליה או בעלייה ובהתיישבות
ממש; מה מקומם של "תולדות הדורות האחרונים" הנלמדים בכיתות
הגבוהות של בית הספר העל יסודי;

האם בית הספר יכול לחנך לציונות בחברה שערכיה משתנים והולכים:
העדפת צרכים אינדיווידואליים וחומרניים על פני התרומה לציבור ולכלל,
תביעה לדמוקרטיזציה ושוויון בין האוכלוסיות המגוונות הדרות במדינה,
שלא כולן הן יהודיות;

המטרה העיקרית של הציונות היא העלייה והחיים בארץ-ישראל, כיצד אם
כן יש להתייחס לתופעות המנוגדות למושג ה"ציונות" כגון יהודים הגרים
בחוץ לארץ ואינם עולים לארץ, או כיצד יש להתייחס ליורדים מן הארץ
ולבני יורדים השבים לארץ;