זלמן ארן
תולדות חייו
זלמן (זיאמה) ארן (אהרונוביץ) נולד בי"ח באדר תרנ"ט, 1.3.1899 לאביו
מרדכי
ולאימו אגניסה בעיר יוזובקה שבפלך ייקטרינוסלאב שבאוקראינה. הוא למד
בחדר
ובמספר ישיבות ואחר כך - בגימנסיה של ערב ביוזובקה, באקדמיה למדעים
תיאורטיים בחרקוב ובבית הספר הגבוה לאגרונומיה בעיר זו. בשנים 1918
ועד
1923 עסק בהוראה, בייחוד בהוראת מדעי החברה. מצעירותו היה פעיל
בענייני
ציבור יהודיים, ציוניים וסוציאליסטיים.
זלמן ארן היה איש העלייה הרביעית: הוא גנב את גבול רוסיה ועלה לארץ
ישראל
בראשית שנת 1926. בשנים הראשונות לעלייתו היה פועל, אחר כך - כיהן
בכהונות
שונות בתנועות הפועלים ובכלל זה היה מזכיר מועצת פועלי תל-אביב, חבר
הוועד
הפועל של ההסתדרות הכללית, ראש מחלקת הארגון ומנהל מחלקת ההסברה,
גזבר ההסתדרות וממייסדי בית הספר לפעילי ההסתדרות ומנהלו. עם קום
המדינה
היה מזכיר כללי של מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י). בתנועה הציונית,
ציר
בקונגרסים הציוניים, חבר הוועד הפועל הציוני וחבר נשיאותו. הוא נבחר
לכנסת
הראשונה מטעם מפא"י, ומאז היה חבר כנסת ברציפות, עד שפרש, על פי רצונו
בדצמבר 1969.
זלמן ארן נפטר ביום ה' באלול תש"ל, 6.9.1970. להנצחת זכרו ולקידום
תחומי
פעולתו נקרא שמו על בית הספר לפעילי ההסתדרות בתל-אביב שהפך לאחרונה
ל"מכללת ארן".
הגות ותפיסת עולם חינוכית
זלמן ארן כהן כשר החינוך והתרבות שתי תקופות: במחצית השנייה של העשור
הראשון למדינת ישראל, מ- 3.11.1955 ועד 10.5.1960 ואחר כך - במרבית
העשור
השני למדינה: מ- 26.6.1963 ועד 15.12.1969.
בתפקידו כשר החינוך והתרבות העמיד זלמן ארן את ענייני החינוך במרכז
חיי
המדינה והתעניינותה: התקציב הרגיל ותקציב הפיתוח של משרד החינוך
והתרבות
הוקפץ קפיצה נחשונית; הונח יסוד לשכר לימוד מודרג; הכנסת החליטה על
הרחבת
"חוק לימוד חובה" והחלתו על בני 16 - 14 וכן החליטה הכנסת על שינוי
מבנה
החינוך היסודי והעל-יסודי ("הרפורמה"); נקבעו דרכים ואמצעים לטיפול
בתלמידים טעוני טיפח בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי; נוסדה "קרן
החינוך
ישראל-אמריקה" שבאמצעותה הוקמו מוסדות חינוך על יסודיים באזורי פיתוח;
הורחב היקף הבנייה של מבני חינוך; פותח החינוך הקדם מקצועי והוקמו
מוסדות
על יסודיים דו-שנתיים, תלת-שנתיים וארבע-שנתיים; הוגדל מספר הלומדים
בבתי
המדרש למורים, הועלו יוזמות לרפורמות במערכת הכשרת המורים והוגדל מפעל
השתלמויות המורים; ילדים משכבות סוציאליות נחשלות נקלטו בגני ילדים לבני
3
-4 ; הוקמה היחידה לתכניות הלימודים; הטלוויזיה הלימודית הוצמדה
למשרד
החינוך והתרבות והונחו יסודות להגברת הפעילות בתחום הטכנולוגיה
בחינוך;
הופעלה התכנית להעמקת התודעה היהודית. כמו כן הורחבה מערכת הטיפול
בנוער, הוקם המפעל לביעור הבערות ומפעל "אמנות לעם" ועוד.
בדברי פרידה מהממשלה אמר זלמן ארן לחבריו:..."בשנת 1915, השנה השנייה
למלחמת העולם הראשונה, למדתי ב"ישיבה" בעיר קרינמצ'וג. אחד מחברי היה
בחור שקראו לו "חיים די אייזערנע קאפ" ("חיים ראש ברזל"). בראשית שנת
הלימודים חלה בטיפוס הבהרות. טיפלתי בהעברתו לבית חולים ובהחזרתו מבית
החולים לאחר הבראתו, ונדבקתי באותה מחלה. זכורני כי שכבתי יחידי באולם
המיטות של הישיבה והיה לי מר מאוד. ידעתי כי ממחלה זו מתים, ולא רציתי
למות. ביקשתי שיתנו לי תהילים. תוך כדי אמירת תהילים נצנצה בי מחשבה:
בעצם, על שום מה עלי להיות מודאג? אם אשאר בחיים - מה טוב; אם חלילה
אמות, מפני מה יש לי לחשוש? עד גיל בר-מצווה לא הייתי כלל בר חשבון
לשכר
ועונש; מגיל בר-מצווה ואילך מה עשיתי? "איך האב גידאוונט און גילערנט"
"התפללתי ולמדתי"). וממה נפשך: או שאחיה וטוב לי, ואם חלילה אמות,
אבוא
בפני הקדוש ברוך הוא בקומה זקופה!
כנגד מה סיפרתי זאת? כאשר אני סוקר את מעגל חיי הציבוריים, כולל שנות
שירותי
כחבר בממשלה, סבור אני כי "כ'האב גידאוונט און גילערנט" - והנני יוצא
בקומה
זקופה.
כל מה שאגרתי בשנות חיי ובלימודי באקדמיה של העם היהודי - שיקעתי
במערכת
החינוך.... כיהנתי בתורת שר החינוך והתרבות כמחצית שנות קיומה של
המדינה.
ראיתי לפני את הילד, המדינה, את ההיסטוריה של העם היהודי, וידעתי כי כל
מה
שאנו עושים הוא רק מבוא לחזון של "כי מציון תצא תורה"..."
נאומיו של זלמן ארן, כשר החינוך והתרבות, קובצו בספר
חבלי חינוך
בהוצאות
משרד החינוך והתרבות, 1971. כמו-כן יצאו לאור הספר
אוטוביוגרפיה
בהוצאות
"עם עובד",1971 וקובץ השירים
שרש וכוכב בהוצאת הקיבוץ המאוחד,
תשל"ג.
קטעים מנושאים שכתב ואמר זלמן ארן בנושאים שעמדו במרכז התעניינותו
ופעולתו כשר החינוך והתרבות לוקטו בחוברת: יונאי , יוסף,
זלמן ארן -
דברים על
מדיניות החינוך וביצועה, בהוצאת משרד החינוך, הענף לתולדות החינוך
והתרבות,
תשרי התשנ"א, אוקטובר 1990 ובפרסום: ד"ר יוסף יונאי,
הערות בצדי
הדרך,
משרד החינוך והתרבות, התשנ"ה, 1995.
