תולדות חייו
יגאל אלון נולד בי"ח בתשרי תרע"ט, 10.10.1918 "בכפר קטן של איכרים
עובדי
אדמה - כפר תבור - השוכן למרגלות ההר, בצידו המזרחי, היפה ביותר".
הוריו,
ראובן וחיה, פייקוביץ היו מראשוני המתיישבים בגליל. הוא למד בבית הספר
במסחה ובבית הספר החקלאי "כדורי" ומאוחר יותר באוניברסיטת אוקספורד,
אנגליה, אך לימודים אלה נקטעו משנקרא לכהן כשר בממשלת ישראל.
מצעירותו עסק יגאל אלון בבעיות ביטחון. ב- 1931 הצטרף ל"הגנה"
ובתקופת
המאורעות, 1936 - 1939 שרת במשטרת היישובים העבריים, ב"פלוגות השדה"
וב"פלוגות הלילה". ב- 1941 היה ממייסדי הפלמ"ח ובשנים 1948 - 1945
פיקד
עליו. במלחמת השחרור פיקד על מבצעים באזורים שונים של הארץ, עם הקמת
צה"ל מונה לאלוף ולאחר פירוק הפלמ"ח מונה למפקד חזית הדרום.
בתוםהמלחמה
השתחרר מצה"ל וחזר לביתו, קיבוץ גינוסר, שהוא היה בין מייסדיו
ב-1937.
בפעולתו התנועתית והמפלגתית פעל יגאל אלון, בין השאר, לאיחוד הכוחות
שבתנועת העבודה ולאיחוד זרמים התיישבותיים. הוא ידוע בתכניתו
הקרויה"תכנית אלון" הדנה בהסדר עתיד השטחים, שנפלו בידי ישראל במלחמת
ששת הימים.
יגאל אלון נבחר באוגוסט 1955 לכנסת השלישית כנציג "אחדות העבודה -
פועלי
ציון". ב- 1961, בתקופת הכנסת החמישית, מונה לתפקיד שר העבודה וב- 1967
-
לסגן ראש הממשלה ולשר לקליטת עלייה. בו' בטבת תש"ל, 15.12.1969 נתמנה
יגאל אלון סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות, וכיהן בתפקיד זה עד כ"ד
בסיוון תשל"ה, 3.6.1974, כאשר התמנה לסגן ראש הממשלה ושר החוץ של
הממשלה בראשות יצחק רבין.
יגאל אלון נפטר בי"ב באדר תש"ם, 29.2.1980 ונטמן באדמת גינוסר.
להנצחת
זכרו הוקם בגינוסר "בית אלון".
הגות ותפיסת עולם חינוכית
בתקופת כהונתו של יגאל אלון כשר החינוך והתרבות נערך רה-אירגון במשרד
החינוך והתרבות והוקמו שתי חטיבות ארגוניות, חינוכית ומנהלית, שפעלו
ברצף
מגן הילדים ועד גמר בית הספר העל יסודי; הוקמו אגפים לתכניות לימודים
ולנוער; נקבעה מתכונת חדשה לבחינות הבגרות; טופחו גני הילדים,
התלמידים
המחוננים, תנועות הנוער ועוד. הוא הרחיב את תפקידי המועצה להשכלה
גבוהה,
הקים את הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) ופעל לפיתוח האוניברסיטה
הפתוחה.
לנאומו בכנסת ביום בכ"ה בסיוון תשל"ג, 25.6.1973 על "פעולות משרד
החינוך
והתרבות בשנת תשל"ג", צרף יגאל אלון סקירה על
החינוך בשנות ה- 70:
מדיניות
בהגשמתה ובה פרט את התייחסותו לנושאים השונים העומדים על סדר יומה
של
מערכת החינוך. בסקירה זו הגדיר, בין היתר, את יעדיו הכלליים של
החינוך
בישראל, כדלהלן:
|
לחזק בתלמיד, זה אזרח המחר, את שורשיו ההומניסטיים לא רק על שום
הציווי "ואהבת לרעך כמוך", אלא גם על שום כוח ההרס ההדדי, שבימינו
הוא אבסולוטי וגלובלי;
|
|
|
להקנות לתלמיד השכלה, ידע ומיומנות, כדי להכשירו למלא תפקידו
כאדם חושב, יוצר ובונה, המסוגל לעמוד באחריות שתוטל עליו בתא
המשפחתי, בקהילה, בחברה ובמשק;
|
|
|
לעזור לתלמיד למצוא את זהותו ולהכיר את מורשתו; להיות פתוח כלפי
החדש מבלי לסגור עצמו כלפי הישן, ככל שאינו מיושן, למען תהייה
פתיחותו פתיחות אמתית ורחבה;
|
|
|
להכשירו לחשיבה עצמית וללימוד באמצעות עצמו. בעולם של התפוצצות
מידע מזה, ואפשרויות של השגת מידע באמצעות האוטומציה מזה, יש
חשיבות עליונה לפיתוח מחשבתו האוטונומית של האדם ולטיפוח כושרו
היצירתי וההגותי;
|
|
|
להשחיז ולעודד בתלמיד את יצר הסקרנות האינטלקטואלית ואת כוח
השיפוט, כדי שיהא ביכולתו לגבור על הסכנות, שנושאים בחובם אמצעי
התקשורת ההמוניים, המאיימים להפוך אותנו לצרכני תרבות סבילים
ואדישים. ובמקביל, להשריש בו תכונות של התמדה, שבלעדיהם אין להגיע
להישגים של ממש;
|
|
|
להקנות לו ערכי חברה ולאום, שינחוהו בדרכו ויחזקו רוחו וכוח
עמידתו
בעיתות של משבר אישי, חברתי ולאומי;
|
|
|
לפתח בו את חושיו האמנותיים והאסתטיים, להעמיק את אהבתו לטבע
ולחדד את רגישותו לסביבה;
|
|
|
בד בבד עם העמקת זיקתו לעמו והזדהותו עם מורשתו הלאומית, להעמידו
על כך שהוא אזרח העולם, ששום דבר אנושי אינו זר לו; בן לעם בתוך
משפחת העמים, שגורלה הוא גורלו ומכאוביה הם מכאוביו; לחנכו
לאוניברסליות אמיתית, שאינה סותרת את ייחודו האישי והלאומי. ממילא
משתמעת מכאן הדבקות הבלתי נלאית ברעיון השלום, שהוא הערובה
לבטחונו האישי של היחיד, לשגשוגה של החברה, לפריחתה של האומה
ולהתעלותו של המין האנושי כולו לאותה מדרגה, שהנביאים ומתקני עולם
בכל הדורות חלמו עליה ונאבקו על הגשמתה.
|
|
יגאל אלון הרבה להיפגש עם בני נוער ומבוגרים ופרסם מאמרים ומסות
בנושאי
מדינה, ביטחון, צבא, חברה, חינוך ותרבות. מבין ספריו שפורסמו בעברית
נציין:
מסך
של חול, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב 1960
מערכות פלמ"ח,
הוצאת הקיבוץ
המאוחד, תל-אביב, 1966
קשת לוחמים, הוצאת ויידנפלד וניקולסון,
1970
בית אבי,
הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, 1974
כלים שלובים, הוצאת הקיבוץ
המאוחד,
תל-אביב, 1980. קטעים מתוך דברים שאמר יגאל אלון, ושעמדו במרכז
התענינותו
ופעולתו כשר החינוך והתרבות הובאו בתוך: יונאי, יוסף,
יגאל אלון -
דברים על
חינוך וחברה, הוצאת משרד החינוך והתרבות, התשנ"ב, 1992.
